הבחירות בפתח וקהילת המחאה כמרקחה. כל פעיל מקים תנועה. כל שני פעילים מקימים תנועה פוליטית חדשה ורצים לכנסת.
התקשורת מספרת לנו שבזמן שאנחנו מפצלים כוחות ומקימים מפלגות כמו שפנים בכלוב, ליברמן ונתניהו דווקא מאחדים כוחות וגם השר הפורש כחלון בעצם פורש מהליכוד רק כדי לאחד כוחות עם הליכוד ביתנו אחרי הבחירות.
ואנחנו מאשימים. את ביבי ואת ליברמן ואת כחלון ואת המצביעים של הליכוד בעבר ואת המצביעים של הליכוד בהווה ואת המצב הכלכלי ואת ההתחממות הגלובלית. כולם אשמים חוץ מאיתנו פעילי המחאה החברתית.
אז הבוקר הבנתי שגם אני לא בסדר. שגם אני צריך לעשות חשבון נפש ולפעול. אני אשם כי אני מניח למחנה החברתי להתפצל. אני אשם כי אני מניח לאנשים הטובים והראויים של המחאה להקים שברירי מפלגות בלי להפגין מולם. בלי להגיד להם "הפעם אתם טועים".
אני אשם כי אני נותן להם להרגיש שאני מאחוריהם ושאני והאנשים שאיתי ידאגו להכניס אותם לכנסת כדי שיפעלו בשמנו.
מחנה המחאה החברתית הוא כח אלקטורלי משמעותי. אבל הוא יהיה משמעותי בבחירות רק אם נאחד אותו ונפעיל את כובד המשקל האלקטורלי שלנו ביחד. הוא יהיה משמעותי אם תקום מפלגה חברתית אחת שתקבל עשרה מנדאטים ותפעל ליישום הנושאים החברתיים הרבים שעלו בשנה וחצי האחרונות תוך שיתוף פעולה עם המפלגות הקיימות. אם נמשיך להתנהל כמפלגות פוליטיות נפרדות, נצליח במקרה הטוב להכניס אחת מהן לכנסת עם שנים או שלושה מנדאטים. במקרה היותר ריאלי לא נצליח להכניס אף מפלגה לכנסת. כל הכח האלקטורלי של מחנה המחאה יירד לטמיון על חשבון חיזוק כוחם של ביברמן והמפלגות הסקטוריאליות שיעזרו להם להמשיך במדיניות שהוציאה אותנו לרחובות.
כמו שכתבתי, עד הבוקר שתקתי כי האמנתי שמנהיגי המחאה יודעים טוב יותר ממני. אז זהו שלא. אני לא יודע כמה מכם מכירים את ההרגשה של להצביע למפלגה שלא נכנסת לכנסת. מה ההרגשה להצביע למישהו ישר דרך, נקי מלכלוך פוליטי. לאנשי חזון ואידיאולוגיה שעושים ומקדמים את הנושאים שעליהם הם באים להיבחר. ואז לגלות בבוקר שאחרי הבחירות שהקול שלך התבזבז. אני יכול להעיד שהאנשים שעבורם הצבעתי היו אנשי מעשה. שבכל פעם האמנתי שהם התקווה החדשה של הפוליטיקה הנקייה. של העשייה. של האידיאולוגיה שרואה את טובת המדינה ולא טובות אישיות מול העיניים. צדקתי שהצבעתי להם ואני עדיין מאמין שבכל אחת מהפעמים התפספסה הזדמנות לשנות את ההרכב האנושי בכנסת. שלוש פעמים צדקתי ושלוש פעמים הוכח שהצדק והאידיאולוגיה הפסידו מהסיבה הפשוטה שהאנשים האלו היו מוכרים רק בחוגים צרים, רק לבעלי עניין, רק ל"אנשים כמונו".
וזה מה שאתם. אנשים טובים, ישרי דרך, אידיאליסטים, אנשי מעש, אנשים שרואים את טובת כלל המדינה מול העיניים. אבל אף אחד לא מכיר אתכם מחוץ לחוגי המחאה החברתית. המצביע הממוצע ברחוב אולי שמע על ג'קי אדרי אבל אין לו מושג שג'קי מריץ תנועה פוליטית וכנראה שאין שום סיכוי שהוא יצביע לו.
בכל הפגנות המחאה החברתית דיברנו על זה שאנחנו זה העם ואנחנו הם אלו שבחרו את חברי הכנסת ושהם עובדים בשבילנו ולא אנחנו בשבילם. אז הנה מה שיש לי להגיד לכם, נציגי המחאה החברתית שרצים לבחירות לכנסת.
אנחנו הם אנשי המחאה החברתי. אנחנו הם אלו שהולכים להצביע עבורכם בבחירות הקרובות. אתם הולכים להיות היד שלנו בהצבעות והנציגים שלנו בוועדות והכח שלנו בחקיקה הפרלמנטרית. ואנחנו רוצים יד חזקה בהצבעות ונציגות רחבה בוועדות וחקיקה פרלמנטרית משמעותית. ולכן
או שתאחדו כוחות ותרוצו ברשימה אחת כדי שכולנו נוכל לתת את הקול שלנו לרשימה הזו וכמה שיותר מכם ייכנסו לכנסת, או שתמשיכו לרוץ כרשימות נפרדות והקול שלנו יילך לרשימה המקבילה לכם ובסוף אף אחד מכם לא ייכנס לכנסת.
אתה מוכן לשים את האגו שלך בצד לשניה ולתת יד?
הפוסט הזה לא מכוון למנהיגי המחאה. הוא מכוון לכל אחד ואחד מפעילי המחאה שמרגיש שהקול שלו בסכנה. הוא מכוון לכל אחד מפעילי המחאה שלמד שכדי לקדם דיון אמיתי צריך לדעת לשתוק ולהקשיב ולרדת מהאמונה שרק אתה יודע מה הכי טוב.
תפנו אל מנהיגי המחאה שאתם מכירים ותגידו להם מה אתם מרגישים. תגידו להם שאם הם היו מתאחדים לא הייתם מפחדים כל כך להצביע להם. תגידו להם שמה שלמדנו במחאה זה שכשפועלים ביחד משיגים יותר ושענווה היא לא סימן לחוסר מנהיגות.
אל תתביישו להזכיר להם מי מצביע למי. אל תתביישו להזכיר להם שאתם בוחרים בהם כדי לעשות מה שחשוב לכם. ושמה שחשוב לכם כרגע זה לדעת שהקול שלכם לא הולך למפלגה שאין לה סיכוי להכנס.
נווד בין האוהלים 